EfratAghassy.com

גיוס אנטי חברתי? קצת חומר למחשבה לפני שקופצים לאוקיינוס הפייסבוק…

במהלך שיטוטי ברשת כהרגלי , נתקלתי במאמר מרתק המדבר על גיוס אנטי-חברתי. בשניות הראשונות הגבתי בדיוק כמו שרובכם בוודאי מגיבים עכשיו: בתמיהה וסקרנות לפשר הכותרת. אשמח לשתף אתכם בעקרי המאמר והתובנות המרכזיות שלו ובעיקר לתת לכם חומר למחשבה.

אתחיל בהגדרה המקובלת ביותר היום של גיוס חברתי (Social recruiting): שימוש במדיה חברתית ורשתות חברתיות במטרה למצוא, לתקשר ולבנות מערכות יחסים עם מועמדים פוצנטאלים למטרות נטוורקינג וגיוס. במילים אחרות, רק שימוש בכלי המדיה חברתית לבדם אינו מספיק. לכלי המדיה החברתית יש פוטנציאל אדיר ליצירת אינטרקאציות חברתיות, אך לא בצורה אוטומטית. כלומר יש לבנות וליצר שיחות עם הקהל הרלוונטי.

דוגמאות לתופעת הגיוס האנטי חברתי בארץ ובעולם

  1. חברה שאינה מגיבה בזמן או אינה מגיבה כלל לשאלה בעמוד הפייסבוק שלה, דף הטווייטר או קבוצת הלינקדין.
  2. מגייסים אינם מספיקים לענות לכול קורות החיים הנשלחים אליהם לאחר פירסום משרות ומסתפקים במשלוח הודעה אטומטית שהתקבלו קורות החיים, חברות השמה בתי תוכנה מפרסמות משרות שאינן קימות על מנת להגדיל את מאגר המועמדים שלהם.
  3. חברה בעלת 10,000 עוקבים בטוויטר והיא עוקבת אחרי 10 בלבד.
  4. בכל פעם שמועמד מרואיין למשרה לא מקבל פידבק אמיתי על ביצועיו מהמגייס או החברה.
  5. בכל פעם שפרופיל עיסקי או קורות חיים ברשת של אדם נשמרים במאגר נתונים של חברה מבלי כוונה אמיתית ליצור עימו קשר.
  6. מגייס שמדבר עם מועמד פעם אחת – המגייס מבטיח להעביר את קורות החיים למנהל המגייס ומאז המועמד לא שומע ממנו.

אני מסכימה לחלוטין עם המסקנות של כותב המאמר, אשר מציין כי הטרנד של גיוס ברשת "הסית" את הדיון הכואב של האלמנטים הלא-חברתיים בגיוס בשיטות המסורתיות. בפועל, גם בעידן החדש, אף אחת מהחברות לא באמת פתרה את אותן סוגיות בסיסיות ומהותיות המצויינות כאן ובמקום זאת החברות "קופצות ראש" לאוקיינוס הפייסבוק.

כרגיל , אשמח לשמוע מה אתם חושבים..:-)

Antisocial1-300x206

שתף אותי ברשתות חברתיות
  • E-mail this story to a friend!
  • TwitThis
  • Facebook
  • Digg
  • del.icio.us
  • Google
  • LinkedIn
  • Netvibes
  • Technorati
  • Tumblr

Talentag – מה שקורה כשמחברים בין Linkedin ו-Foursquare

אחד הדברים המרכזיים שהפכו את הרשת החברתית מבוססת המיקום Foursquare לפופולארית הוא השימוש ברשת החברתית כמשחק ושימוש באלמנטים תחרותיים כגון ה-Badges וה-Mayorships. לא לקח זמן רב עד שיזמים אחרים הבינו את היתרונות הגלומים בשימוש ביכולות הללו ובחודשים האחרונים כבר נתקלתי במספר אתרים שונים (דוגמת Yelp ו-Huffington Post) שהשתמשו בשיטה המוצלחת של Foursquare על-מנת לשדרג את צורת העבודה ולהוסיף אלמנטים "חברתיים" יותר לתוכם.

אחד מהאתרים הללו נקרא Talentag והוא חיבר את אלמנט ה-Badges של Foursquare דווקא עם תחום ניהול הקריירה וחיפוש העבודה. האתר החדש של Talentag, אשר נמצא באוויר מזה מספר שבועות, כבר הספיק לסחוף אחריו מספר לא מבוטל של משתמשים שמצאו כי השימוש ב-Badges לצורך תיוג אנשים כמומחים בתחום מסוים, או כבעלי תכונה מסוימת, הוא הרבה יותר פשוט מאשר לכתוב המלצה מפורטת בלינקדאין. חשוב לציין כי למרות ש-Badge שמציין שאתה מומחה בתחום פיתוח או שאתה מצויין בניהול משימות לא מספק את אותה אינפורמציה מפורטת כמו המלצה מלאה בלינקדאין, הפשטות של הדבקת Badges למשתמשים יחד עם היכולת לשפוט משתמשים לפי מספר ה-Badges שהם קיבלו בכל תחום, יכול לספק אינדיקציה לא רעה בכלל לגבי תכונותיו ואופיו של המועמד הפוטנציאל לעבוד.

לא רק המלצות יבשות. הפרופיל שלי ב-Talentag

יורי קלג'ונדי, מנהל חברת Emp.ly, העומדת מאחורי Talentag הסביר לנו כי המערכת החדשה היא אחת משתי מערכות שפותחו בחברה, אשר נועדו לממש את הרעיון של חוכמת ההמונים בתחום הגיוס וניהול הקריירה. הרשת החברתית של Talentag, מאפשרת למשתמשים לבנות סוג של "קורות חיים חברתיים" ולקבל פידבק מקצועי מחברים ועמיתים לעבודה באמצעות אותם Badges. בנוסף, מאפשרת הרשת גם לעקוב אחרי חברים ועמיתים ולקבל עדכונים לגבי עיסוקם ושינויי תפקידים רלוונטיים. בצד השני, עומדת אפליקצית חברתית נוספת בשם Emp.ly, המאפשר לאנשים לפרסם מודעות דרושים באמצעות רשתות חברתיות כגון Twitter, Facebook ו-Linkedin ויודעת לעקוב ולתגמל אנשים שמפיצים את המשרות הלאה.

"מציאת משרות ואנשים מתאימים לאיוש המשרות הללו הוא אתגר משמעותי בייחוד בימים הללו בהם השוק יוצא מהמיתון והביקוש לעובדים הולך וגובר. חברות לא מצליחות למצוא את האנשים הנכונים, אפילו אם הם נמצאים שם בחוץ ומחפשים עבודה ומצד שני, אנשים מפספסים לא מעט הזדמנויות לקדם את הקריירה שלהם פשוט בגלל שהם לא נחשפים למשרות הקיימות," ציין קלג'ונדי.

כיצד מתייחסת החברה ללינקדאין, הרשת החברתית המובילה במגזר העסקי אשר חלק ניכר ממשתמשיה עושים זאת לצורך חיפוש עבודה?

החברה לא ממש רואה את לינקדאין בתור תחרות. Talentag הוקמה על-מנת לספק ערך מוסף למשתמשים שלנו והשימוש באתר שלנו כמו באתרים אחרים, תלוי רק בהם. אין שום מניעה שמשתמש יגלוש גם אצלנו וגם בלינקדאין ולנו אף יש חיבור ללינקדאין המאפשר לו לשלוף באופן אוטומטי את כל פרטי הפרופיל שלו משם. אנחנו רואים את עצמנו איפשהו באמצע בין לינקדאין הרצינית והיבשה לבין פייסבוק האנושית והכיפית יותר. אחד מאתרי הגיוס הגדולים בארצות הברית, ERE.Net הגדיר אותנו בצורה הטובה ביותר לדעתי כאשר אמר ש-Talentag היא המקבילה המקוונת ל-Afterwork Social Hour (פעילות מקובלת מאוד בארצות הברית שבה נפגשים עם חברים ועמיתים לעבודה ישר אחרי שעות העבודה). יש נישה שנשארה "ריקה" בין לינקדאין ופייסבוק ואנחנו מעוניינים למלא אותה. לדעתי, התפיסה שאומרת שכל דבר שמסביב לעבודה וקריירה חייב להיות רצינית ושעמם היא מוטעית לחלוטין. הזמנים משתנים וגם דברים כיפיים, צבעוניים שיוצרים ומחזקים תקשורת בין אנשים יכולים ליצור עסקים מוצלחים מאוד.

מי קהל המטרה שלכם?

כל אחד שמחזיק או החזיק בלפחות עבודה אחת בעבר, מחפש עבודה בהווה, או כל אדם שרוצה לפתח את הקריירה שלו על ידי קידום אישי, גישה להזדמנויות חדשות ונטוורקינג עם אנשים נהדרים בתחום שבו הוא עובד ובכלל.

איך אתם מקיימים את עצמכם? מה המודל העסקי?

אנחנו מצפים להרויח מכל דבר הקשור לגיוס. זה יכול להיות הפצת משרות למועמדים הנכונים, ביצוע הכרות בין עובדים ומעסיקים, הפניות, שידוכים ופרסום בתחום הגיוס. המודלים העסקיים שלנו נעים בין פרסום לקהל הרחב לבין שכר מדויק פר קורות חיים שמועברים, פר ראיון שמתבצע או פר השמה בפועל. אנחנו כרגע עובדים על כל הסולם הזה וסביר להניח שבמהלך הזמן אנחנו נמצא את המקום שמתאים לנו ונתמקד בו.

מה התוכניות שלכם לעתיד?

למגזר הצרכני, המטרה שלנו היא להגביר את השימושיות של המוצרים: לאפשר למשתמשים לגלות כל מה שקורה עכשיו ומה שעלול לקרות בעתיד עם הקריירה שלהם ושל החברים שלהם. אנחנו בוחנים כרגע מספר דרכים שונות לעזור לאנשים להבין ולקבל מידע "חברתי" על עצמם, על האישיות שלהם ועל ההתאמה שלהם לקריירה בתחום ספציפי. וכמובן שכל זה צריך להעלות בצורה כיפית ומשעשעת.

עבור המגזר הארגוני, יש לנו רק מטרה אחת: אם הם צריכים אנשים, אנחנו ננסה לעזור להם למצוא אותם.

.

הפוסט פורסם במקור ב-Newsgeek

שתף אותי ברשתות חברתיות
  • E-mail this story to a friend!
  • TwitThis
  • Facebook
  • Digg
  • del.icio.us
  • Google
  • LinkedIn
  • Netvibes
  • Technorati
  • Tumblr

מה לכישורי כתיבה ולהצלחה בכול תפקיד?

writingאחד הנושאים המעניינים בהם יצא לי לעסוק בחודש האחרון הוא הנושא של תקשורת בין אישית כתובה כחלק מהעבודה שלי בעולם התקשורת הדיגיטלית ובהקשר לתהליכי הגיוס בהם אני עוסקת. רציתי לשתף אתכם בכמה תובנות שעלו לאחרונה ולשמוע את דעתכם בנושא.

תקשורת בין אישית בהרבה אירגונים כיום, מבוססת יותר יותר על כתיבה – מכתבים Out – דוא"ל, צ'אטים ורשתות חברתיות – In.  לפיכך, יכולת התבטאות טובה בכתב, היא תכונה הכרחית להצלחה כמעט בכל תפקיד. אם יש ספק והתלבטות בן כמה מועמדים לתפקיד מסויים – תנו העדפה לזה עם היכולות כתיבה הטובות ביותר.

איך תאתרו את המועמדים עם יכולות כתיבה טובות ?

3 טיפים מעניינים בנושא המתבססים על מאמר ממגזין ה-Recruiter Daily's weekly

  1. רוב האנשים כותבים בהתאם לצורת הדיבור שלהם ולהיפך. כלומר, במידה ומועמד מתקשה לבטא את עצמו בדיבור, סביר להניח כי הקושי הזה יבוא לידי ביטוי גם בכתיבה. חשוב לציין כי על אף שכלל זה נכון לגבי רוב האוכלוסיה, הוא לא נכון לגבי כולם ובהחלט יש יוצאים מהכלל כך שחשוב לשים לב גם לדברים נוספים.
  2. חשוב לדאוג לכך שלפחות חלק מהתקשורת עם המועמד בתהליך הגיוס תתבצע באמצעים כתובים דוגמת דואר אלקטרוני. יש לשים לב כיצד המועמד מתבטא, כיצד משתמש המועמד באוצר מילים, להתנסחות שלו ולסגנון הכתיבה שלו. מהתנסות אישית שלי, תקשורת לא נכונה בדוא"ל יכולה להרגיז את הקולגות שלך ולהוביל לתוצאות לא רצויות.
  3. מתן מטלה בכתב שתצדיק כתיבת חיבור בן 3-4 פיסקאות לפחות בנושא שלא דנתם עליו בהרחבה מתוך הקורות חיים, או מטלה נוספת רלוונטית לתפקיד. חשוב שהמועמד לא ידע שזו היכולת שאתם בודקים, על מנת שיתנהל בצורה טבעית.

חשוב לזכור כי יכולות כתיבה גבוהות הם פלטפורמה מצויינת לשיתוף רעיונות ויצרת קשרים בן אישיים ובעצם מפתח חשוב להצלחה עיסקית עם לקוחות וספקים. אשמח לשמוע הדעות והחווית האשיות שלכם בנושא זה :-)

שבוע נהדר!

שתף אותי ברשתות חברתיות
  • E-mail this story to a friend!
  • TwitThis
  • Facebook
  • Digg
  • del.icio.us
  • Google
  • LinkedIn
  • Netvibes
  • Technorati
  • Tumblr

השיטה הבוליאנית – מה גוגל "מחפשת" בקורות החיים שלך?

SWE

חברים וקולגות יקרים,

כפי שחלק גדול מכם כבר יודעים, בשלושה החודשים האחרונים אני מגייסת עבור מרכז הפיתוח של גוגל. רבים מכם שולחים אלי קורות חיים שלהם , של חברים, דודים , שכנים וכדומה. אז קודם כול אנצל את הזדמנות הזו על-מנת להגיד לכם תודה (וכמובן שתמשיכו לשלוח).

המטרה של הפוסט הזה היא בעיקר להוות סוג של הכוונה עבור אנשים המעוניינים לעבוד בגוגל ושולחים את קורות החיים שלהם לחברה על-ידי הסבר של הנקודות המרכזיות עליהן גוגל "מסתכלת" בקורות חיים שאתם מעבירים.

דבר ראשון שחשוב שתדעו, אנחנו עוברים על מאות קורות חיים בשבוע. מאחר ויש רק 5 ימי עבודה בשבוע (לפחות באופן רשמי) כפול 9 שעות ביום, אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות באופן מהיר במיוחד.

איך מתקבלות ההחלטות?

בשלב ראשון, אנו מחפשים מילות מפתח עיקריות מתיאור המשרה באמצעות שימוש בהגיון בולאני פשוט. לדוגמה, אם יש לנו משרת פיתוח שדורשת python ו-JAVA בסביבת Linux, קורות החיים הראשונים בערימה שאיתם נתחיל יהיו אלה שבסריקה ראשונית יכילו את המילים הנ"ל או מילות מפתח מאותה משפחה דוגמת Unix, Open Source.

בשלב השני, אנו נחפש מילות פעולה המעידות על אקטיביות כגון "הובלתי", "הדרכתי" ומילות מפתח עיקריות החוזרות במשרה דוגמת: Machine Learning,” “Image Processing,” או “Distributed systems.”

בשלב השלישי נחפש סימניים של הצטיינות. ציונים אלו יכולים להתבטא בציונים גבוהיים בלימודים במוסד אקדמאי מוביל, זכיה בתחריות פיתוח קוד, חייל מצטיין וכדומה.

לאחר מכן, אנו מבצעים בדיקת נוכחות כדי לראות האם אתם כבר קיימים במערכת כי שלחתם את קורות החיים בעבר (בין אם למשרה הנוכחית ובין אם למשרה אחרת) ורק אחרי כל התהליך המפרך הנ"ל, אנחנו באמת מתחילים לעבור על קורות החיים שנשארו בצורה יסודית.

מקווה שהשכלתם ושהפוסט אולי שיפר את סיכוייכם (אפילו במקצת) להתקבל לגוגל במידה ותרצו.

אפרת

שתף אותי ברשתות חברתיות
  • E-mail this story to a friend!
  • TwitThis
  • Facebook
  • Digg
  • del.icio.us
  • Google
  • LinkedIn
  • Netvibes
  • Technorati
  • Tumblr

תמונות מההרצאה שלי בקורס ניהול מדיה חברתית.

תמונות מקורס המדיה החברתית בניהולה של רות זוארץ.

היה לי הכבוד לדבר על מיתוג אישי ברשת וניהול מדיה חברית

בהזדמנות זו אני רוצה להודעות לרות על ההזדמנות המדהימה

ולקהל הנהדר.

שתף אותי ברשתות חברתיות
  • E-mail this story to a friend!
  • TwitThis
  • Facebook
  • Digg
  • del.icio.us
  • Google
  • LinkedIn
  • Netvibes
  • Technorati
  • Tumblr

פייסבוק מול לינקדין-על הפרק:היתרונות והחסרונות בניהול קבוצות.

חברים ומגייסים יקרים,

לא פעם שאלתם אותי מה ההבדלים בניהול קבוצה בלינקדין לקבוצה בפייסבוק ומהו הכלי הטוב ביותר לגיוס עובדים.

המטרה של הפוסט הבא הוא לא לענות לכם מה יותר טוב, כיוון שאין תשובה חד משמעית שתתאים ותהיה נכונה לכולם. ולכן פוסט זה יתאר את היתרונות היחודים של כול מדיום אל מול החסרונות שלו וכול מה שנותר לכם הוא לבחור מה הכי מתאים לכם וקהל היעד הפוטנצאלי שלכם.

ההבדל הראשון והמשמעותי בעיני בן שתי הרשתות, שבלינקדין הקבוצות הן הדרך הפלטפורמה היחדה לנטוורקינג, ההופכת את דרך התקשורת בה לברורה יותר.זאת לעומת הפאן פייג ודפי הקהילה  הרבים בפייסבוק.

מבחינת הגדרות הפרטיות – לינקדין מאפשרת מגוון רחב של אפשריות לעומת פייסבוק המאפשרת בחירה בסודי (הזמנה על ידי האנמיניסטרטרים ורק מוזמנים יכולים לראות את הוול והתמונות) , פרטי (צריך הזמנה להצטרף על ידי אחד מהאנמינסטרטורים) וציבור (כולם יכולים לראות ולהצטרף).

להיות אדמינסריטור בקבוצה בפייסבוק יאשר לך להחליט מי יכול לכתוב מה על הלוח הקבוצתי (wall).

אדמינסטרטור בקבוצת הלינקדין יכול לקבוע אם כול אחד יכול להצטרף לקבוצה או רק אלה הדורשים אישור ובנוסף להוסיף  את הקבוצה למנוע החיפוש של הקבוצות.

קבוצת פייסבוק קבוצת לינקדין
סוגי הגדרות פרטיות בקבוצה ציבורי, פרטי ,סודי ציבורי\פרטי  (מתייחס לעובדה שהאם כלולים במנוע חיפוש או לא)
חברים ומי יכול לחלוק איזה מידע האאמינסטריטור יכול להחליט מי רואה מה כן\לא(הם יכולים לחלוק הכול או לא לחלוק כלום )

תוספות נהדרות שלינקדין הוסיפה לאחרונה:

1)מנהלים ומתווכים (Moderators) יכולים למחוק הודעות וההערות מלוח  הדיונים הישר מהמייל שלהם (More-Settings)

2) חברים בקבוצה יכולים לדווח על הודעות שאינן הולמות את רוח הקבוצה.

3) כלי המאפשר למנהלים בקבוצה מחיקה אוטומטית של תוכן בהגדרה מראש של מספר החברים שמעונינים במחיקת תוכן זה.

4) כלי אחרון ונהדר הוא התרעה על פרופילים בעלי מספר קטן של קשרים המנסים להתקבל לקבוצה (בדרך כלל פרופלים כאלה הם אינם אמיתיים!)

פן נוסף אליו ארצה להתייחס הינו הפן המיתוגי:

פייסבוק מאפשרת לבחור את כול חבריך (אחד אחד) ולהזמינם להצטרף וגם מאפשרת להזמין בו זמנית את הקשרים מה-Gtalk וה-Outlook.

לינקדין מאפשרת לך להזמין חברים ע"י הוספה של 10 או 20 בבת אחת אבל עד 50 חברים ליום, אך מאפשר לטרגט את הקהל ע"י סוג תעשיה או  מיקום.

LinkedIn invitations

בנוסף חברים יכולים לעקוב אחרי חברים אחרים הפעילים ביותר בקבוצה (המשפיענים) ע"י מעקב אחרי לוח המשפענים או ע"י הקלקה על הפרופיל שלהם לראות את כול הפעילות בקבוצה.

Top influencers' widget

שתף אותי ברשתות חברתיות
  • E-mail this story to a friend!
  • TwitThis
  • Facebook
  • Digg
  • del.icio.us
  • Google
  • LinkedIn
  • Netvibes
  • Technorati
  • Tumblr

"חבר מביא חבר"- אפשר להביא את הסוס לבאר…

באר

אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות..רק 4% מהאוכלוסיה הם אנשי נווורקינג (true connectors).

זה המשפט שתפס אותי בפוסט האחרון של ה-ERE.קראתי עד הסוף אהבתי וכרגיל..אהבת ספר לחבריך:-)

חברות רבות משקיעות בטכנולוגיות שיהפכו את שיטת החבר מביא חבר, שכיום מקור הגיוס המוביל ברוב חברות, למוצלחת יותר

אך רוב הטכנולגיות נכשלו בלספק את הסחורה בצורת ROI.

מדוע? מהסיבה שרק אחוז קטן מהעובדים הם אלה שאחראים על ההפניה של רוב העובדים.

הטכנולוגיות מכוונות לקהל הרחב של העובדים..וזה פשוט לא עובד…

מזכיר לי את כלל 80\20 בהקשר של יחס ההשקעה לתפוקה המתקבלת.

מנהלי משאבי אנוש- צאו מהקיבעון שרק עובדים קבועים יכולים להפנות עובדים ולהיות מתוגמלים!

תגמלו את המנהלים , עובדי הקבלן והעובדים הזמניים גם כן..במקרה הזהה-ROI די פשוט לחישוב.

תפסיקו להסתכל על הסיכונים ותתחילו לראות את ההזדמניות! וגם את המגייסים שלכם שעושים נפלאות ברשתות החברתיות…

אותם עובדים שהם אנשי נטוורקינג אמיתיים לא ימכרו את הקשרים שלהם בקלות עבור כסף.

לכן אם כמות ההפניות מעובדים יורדת , בידקו את תהליך הגיוס שלכם ותקנו את הכשלים .

פרסים גדולים יותר לוודא דווקא יגדילו אתההפניות…

וודאו שגם העובדים המפנים וגם ההפניות מטופלות בכפפות של משי מבחינת :

מהירות החזרה הראשונית מרגע ההפניה, מהירות התהליך, החוויה הכוללת של המופנה וכמובן היכולת למדוד ולעקוב בצורה מדויקת איזה

עובד הפנה איזה מועמד, מאיזו רשת ומתי ההפניה בוצעה למטרת מתן הבנוס המובטח.

בעתיד נראה עובדים ( כבר בגוגל יש כאלה :-) ) שמרווחים משכורת נוספת רק מאיוש אנשים…

מוזמנים להציץ בטכנולוגיה נהדרת שבחנתי לא מזמן  במסגרת עבודתי בגוגל הנקראת

selectminds המאפשרת לאותו אחוז קטן של עובדים לממש את מלא הפוטנציאל שלהם כאנשי נטוורקינג.

את ההשארה לכתיבת הפוסט נתן לי שותף יקר לחדר ולמשרד בגוגל שהוא ספק מהנדס ,ספק מגייסת ..או אולי engruiter ..

פשוט אוהבת את ההלחמות הללו..אבל מה שבטוח true connector

אשמח לתגובות ולילה טוב!

אפרת

שתף אותי ברשתות חברתיות
  • E-mail this story to a friend!
  • TwitThis
  • Facebook
  • Digg
  • del.icio.us
  • Google
  • LinkedIn
  • Netvibes
  • Technorati
  • Tumblr

איך גיוס חברתי הולך לשנות את ה-Sourcing? קבלו את ה-Social Sourcing

חברים וקולגות יקרים,

אני מביאה בפניכם את העיקרים  של פוסט מצויין ( "The source newslatter") המציג בצורה נפלאה את התפיסה שלי לגבי תחום הגיוס בכלל וה-Sourcing  בפרט, מיתוג מעסיק כ-Active Sourcing.

הפוסט נכתב בעקבות תוצאות סקר של חברת ,Jobvite אחת הטכנולגיות המצליחות לגיוס חברתי, בה נתקלתי לראשונה בכנס הגיוס של ה-ERE לפני כ-3 חודשים.

הסקר מצביע כי יותר ויותר חברות מאמצות את הגיוס החברתי ומקצות לו תקציבים כגון פרסום משרות בתשלום בפייסבוק ולינקדין ואף רכישת רשיונות Linkedin recruiter עבור תאגידים כגון Google ו-Microsoft.

JOBVITE

מכאן ניתן לקרוא בן השורות כי תחום הגיוס החברתי משנה את  ה-Sourcing המסורתי. לא עוד ישבה ממושכת מול מסכי המחשב , חיפוש בוליאני עם סטרינגים מורכבים. הימים של האינטרוברטיות ושל אפס אינטרקציה עם מועמדים חלפו.

הסקר מציג כי השימוש העיקרי של חברות במדיה החברתית הוא עבור מיתוג מעסיק (Employer Branding) ואחריו פרסום משרות.ישנן חברות שכבר העבירו את ניהול צוותי הסורסינג שלהם מניהול של מנהל מגייס לניהול של מנהל כוח עבודה או אחראי על מיתוג המעסיק. עד היום קידום מותג מעסיק היה בדרך כלל באחריות צוות השיווק ויחסי הציבור והיום זה הולך לחלוטין לכיוון אחריות של מחלקת הגיוס.אחריות הכוללת interaction , outreach ו-engagement  עם קהל היעד , יחידים וקהילות.

הקישור בן מיתוג מעסיק לבן תחום הגיוס בישראל  רק בחיתוליו ולא קיימים תקנים רשמיים במחלקת הגיוס לנושא אך למרות זאת שיתופי פעולה בן מחלקות יחסי הציבור והשיווק הולכות וצוברות תאוצה. מנסיוני האישי ישנם שיתופי פעולה פורמלים  בהם נתקלתי בעבודתי בקבוצת נישה , כמנהלת תחום הגיוס במידה חברתית כחלק ממחלקת השיווק וכאלה פחות פורמלים, אך לא פחות אפקטיבים במסגרת עבודתי כציידת כשרונות בגוגל.

אשמח כרגיל  לשמוע פידבקים מהנסיון האישי שלכם, הערות תובנות וכו'…

שתף אותי ברשתות חברתיות
  • E-mail this story to a friend!
  • TwitThis
  • Facebook
  • Digg
  • del.icio.us
  • Google
  • LinkedIn
  • Netvibes
  • Technorati
  • Tumblr

Crowdsourcing- עתיד גיוס כ"א?

חברים וקולגות  יקרים,

אחד הכלים  המרתקים בעניי  בתחום הגיוס החברתי הוא נושא ה-Crowdsourcing, בניית קהילות טלנטים והשילוב המוצלח עם תוכניות חבר מביא חבר חיצוניות (עליהן דיברתי בהרחבה בפוסט הקודם).

כדי לישר קו עם הקוראים שלי שנתקלים במונח בפעם הראשונה, Crowdsourcing מתייחס להוצאה של פעילות,משימה או תהליך לקבוצה או קהילה של אנשים המתבסס על "חוכמת ההמון". זאת להבדיל מ-Outsourcing מתייחס להוצאה של פעילות,משימה או תהליך לגוף שלישי שיכול להיות קבלן, יועץ או ספק , כאשר בדרך כלל קיים איש קשר אחד.

רשת הפייסבוק וכתיבת בלוגים היא  הדרך הפופלרית ביותר בישראל לישום ה- Crowdsourcing .בכלל ובגיוס בפרט. פתיחת והשתתפות  קבוצות, דפי מערצים וארועים הפכו לאחרונה ללהיט.

אשמח לשתף אתכם בדוגמאות יצירתיות ברשתות חברתיות נוספות מהארץ ומהעולם:

חברת "Best Buy" צייצה על משרה בתחום השיווק שחלק מהדרישות חובה שלה הם כמות העוקבים בטוויטר, הציוץ התפתח על פוסטים בבלוגים, כמות רבה של RT שיצרו רב שיח רחב ברשת וכמות גדולה של מתעניינים פוטנציאלים.

דוגמא יצרתית נוספת בפעילות בטוויטר , היא של חברה אוסטרלית שחיפשה מחליף לאחד העובדים שלה וכדי לקדם את מציאת אותו מחליף היא פתחה טוויטר על שםהעובד  בו מתוארת ברמה יום יומית בגוף ראשון מה עושה אותו עובד בתפקיד מעין "יום בחיי". מוזמנים להציץ…@replacebrie פשוט גאוני!

דוגמא אחרונה בנושא הטוויטר הוא הקמה של חשבון טוויטר יעודי עבור נושא או ארוע שאתם רוצים לקדם וליצור שיחה סביבו. בכנס המפתחים האחרון של גוגל  DevFest נוצר עמוד שכזה .

הדוגמא הבאה מבוססת על השינויים הנהדרים שרשת הלינקדין ביצעה לאחרונה בקבוצות שלה, שעיקרם הוא הגברת היכולת ליצרת רב שיח באתר במטרה ליעל את יצרת הקהילות. 2  כלים מצויינים אפשרים למגייסים הוא בקשה של הפניות (חבר מביא חבר) מחברים בקהילה שלהם. לדוגמא בקשה כזו  היא לגיטימית מאנשים החברים בקבוצה שאתה או מנהלים עבור הלקוח או החברה בהם אתם עובדים. ניתן אף לשכלל ולהגביר את הסיכויים לקבל תגובה מהירה ע"י סוגים שונים של תגמולים עבור הפניות מוצלחות בהתאם לסוג הקהל שאתם מגייסים ( הייטק, לא היטק, זוטרים, בכירים וכו'…ׂ) על מנת להגביר את תחושת ההדדיות הכול כך חשובה במדיום זה. שימוש וחשוב הוא פירסום תכנים רלוונטים בקבוצות ולעורר דיונים בקרב חברי הקבוצה ואף להפיץ את הדיון בקרב קבוצות נוספות. דוגמא שלישית יכולה להיות יצרת ארועים וירטואלים המתבססים על ארועים אמיתיים.  אפשרות נוספת היא להגיב לפרסומי משרות שמגייסים שמים בסטאטוס שלהם באופן אישי לעומת הקיים כיום בפייסבוק. זה מאפשר פרטיות ודיסקרטיות בחיפוש העבודה.

לסיכום, לטעמי Crowdsourcing הינו כלי נוסף וחיוני לסט הכלים של כול אסטרטגיית גיוסויכול להשתלב נהדר יחד עם אסטרטגייות חבר מביא חבר ואסטרטגיות נוספות אך אך אינו עומד בפני עצמו כמו שאר הכלים.

חלקים מהפוסט מסתמכים  על הפוסט הנהדר של Riges Younan

אשמח לשמוע את דעתכם וכמובן מוזמנים לשתף בדוגמאות שלכם לישום מוצלח של Crowdsourcing ברשתות חברתיות.

crowdsourcing

שתף אותי ברשתות חברתיות
  • E-mail this story to a friend!
  • TwitThis
  • Facebook
  • Digg
  • del.icio.us
  • Google
  • LinkedIn
  • Netvibes
  • Technorati
  • Tumblr

מה בין תוכנית "חבר מביא חבר" למדיה החברתית?

Program Refferalחברים וקולגות יקרים,

בחודשים האחרונים מתרוצצות לי בראש מחשבות לקישור יעיל בן תוכניות חבר מביא חבר( פנימיות וחיצוניות )והשילוב האפשרי שלהם עם כלי המדיה החברתית בצורה אפקטיבית. רק לסבר את אוזניכם, על פי מחקרים תוכניות "חבר מביא חבר" הן מקור האיושיםהגבוהה ביותר (26.7%) מבין כול מקורות הגיוס , במקום השני אתר החברה עצמו  (22.3%) והשלישי הינו לוחות דרושים( 13.2%).

לפני מספר ימים צפיתי ב-Webinar מרתק של ERE בהנחייתו שלו  Dr. John Sullivan שעזר לי לסדר את המחשבות ולהעלות אותם לפניכם:

1)שלב ראשון הוא איתור העובדים הפעילים במדיה החברתית בצורה בולטת (בעלי בלוגים ומספר קשרים חברתים ומקצועים רבים ברשתות השונות) ואלה בעלי רצון ופוטנציאל להיות כאלה.

2) העברת הדרכות לעובדים אלה בנושאים הבאים: בחירת הרשת או הרשתות הרלונטיות להם ,יצרת  והרחבת קשרים מקצועיים ברשתות ותחזוקה אפקטיבית שלהם שתוליד לידים רלוונטים לגיוס.

3) יצרה ועריכת תכנים רלוונטים עבור העובדים להפצה מהירה ברשתות החברתית. דוגמא לכך יכולה להיות תאור משרה ב-140 תווים  ( כולל מקום לתווים של ה-RT וה-#) לטויטר שהעובדים יכולו להעתיק ישרות , הזמנה לארוע בדף הפייסבוק וכדומה.

4) בניית מערכות אדמינסטרציה קלות ונוחות לתפעול ומדידה של העובד הן במעקב אחרי ההפניות שלו ( דוגמת המערכת של  חברת SQLINK שעושה דבר דומה עבור תוכנית "חבר מביא חבר" חיצונית)  והן עבור צוות הגיוס לניתוח נכון ואפקטיבי של מקורות הלידים ( דוגמא לחברה שמציעה שרות כזה בחו"ל היא , Select minds,  , בקרוב אשתתף בהדרכה שלהם ואעדכן )

5) הרחבת התוכנית-"תוכנית הפניות חיצונית"- ובניית תוכנית תגמולי מתאימה לאנשי מקצוע מובילים בשוק, לקוחות וספקים. לטעמי, הצלחה של תוכנית כזו היא שילוב נכון בן רקימת מערכת יחסים ותחזוקה שלה באוף ליין ואון ליין יחד. דוגמא לכך היא יצרת ארועים לקהילה המקצועית וירטואלים ולא וירטואלים  ושימוש בכלי המדיה החברתית לשיווק ותחזור מערכות היחסים.

כרגיל אשמח לשמוע מחשבות ותובנות שעולות לכם ….

אפרת

שתף אותי ברשתות חברתיות
  • E-mail this story to a friend!
  • TwitThis
  • Facebook
  • Digg
  • del.icio.us
  • Google
  • LinkedIn
  • Netvibes
  • Technorati
  • Tumblr